
היי!
לפניכם מדריך תביעות ייצוגיות הסוקר את עיקרי ההליך הייצוגי בישראל, כולל הסברים ודוגמאות מהפסיקה. המדריך נועד להנגיש את עולם התובענות הייצוגיות לציבור הרחב ולאנשי מקצוע כאחד, תוך מתן דגש על היבטים מעשיים ועדכניים בתחום.
מדריך זה נכתב ונערך על ידי אתר "תביעות ייצוגיות ישראל", מאת משרד עורכי דין רדעי-גדות. ניתן להעתיק ולהשתמש בתוכן המדריך לצרכים לא מסחריים, בכפוף למתן קרדיט ל"תביעות ייצוגיות ישראל" ולמשרד עורכי דין רדעי-גדות.
הבהרה חשובה (Disclaimer): המידע המוצג במדריך זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. אין להסתמך על המידע המופיע במדריך לצורך קבלת החלטות משפטיות או נקיטת הליכים משפטיים ללא התייעצות עם עורך דין מוסמך. משרד עורכי דין רדעי גדות ואתר "תובענות ייצוגיות ישראל" אינם נושאים באחריות כלשהי לנזקים שעלולים להיגרם עקב הסתמכות על המידע המופיע במדריך זה.
מבוא
מהי תביעה ייצוגית?
תביעה ייצוגית (או תובענה ייצוגית), היא הליך משפטי ייחודי המאפשר לאדם אחד לתבוע בשם קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. מטרתה לאפשר סעד משפטי במקרים בהם הנזק האישי קטן מדי או מורכב מדי מכדי להצדיק תביעה אישית, אך הנזק המצטבר לקבוצה משמעותי. כמה קטן?
החוק אינו מגדיר את הסכום המינימלי או המקסימלי להגשת תביעה ייצוגית. כך למשל בפרשת גלית סקוברוניק נ' מדינת ישראל משרד התחבורה (ת"צ (מינהליים ת"א) 45470-03-23 ) הנזק האישי לתובעת עמד על 8 ₪ בלבד, אולם הנזק לקבוצה הסתכם ב-1.2 מ' ₪.
הגופים הנתבעים בתובענות ייצוגיות הם לרוב תאגידים גדולים, רשויות ציבוריות, או גופים מסחריים בעלי השפעה רחבה על הציבור. הליך זה מקדם יעילות דיונית, מגביר את אכיפת החוק ומרתיע מפני הפרות עתידיות.
חשיבותן של התובענות הייצוגיות במערכת המשפט ובחברה
תובענות ייצוגיות ממלאות תפקיד חיוני במערכת המשפט ובחברה הישראלית. הן מאפשרות גישה לצדק עבור אזרחים שאחרת היו מתקשים לממש את זכויותיהם, מקדמות אינטרסים ציבוריים חשובים כמו הגנת הצרכן ואיכות הסביבה, ומשמשות כמנגנון הרתעה יעיל נגד עוולות המוניות. בנוסף, תובענות ייצוגיות מסייעות בהקלת העומס על מערכת המשפט על ידי איחוד תביעות רבות להליך אחד, ומעודדות שקיפות ואחריותיות בקרב גופים גדולים.
עם זאת, השימוש בכלי זה מעורר גם ביקורת ודיונים ציבוריים לגבי האיזון הראוי בין אכיפה אזרחית לרגולציה ממשלתית. בנוסף מועלות טענות לשימוש יתר והגשת תביעות כנגד בעלי עסקים קטנים, במיוחד בתחומים כמו תביעות נגישות (ראו למשל עעמ 3134/24 היבה למען האדם הנזקק נ' עיריית אילת ואח'). ביקורת זו מעלה שאלות לגבי ההשפעה של תובענות ייצוגיות על עסקים קטנים ועל האיזון בין קידום זכויות לבין הכבדה לא מידתית על המגזר העסקי והציבורי.
מתי ניתן להגיש תובענה ייצוגית?
התנאים לאישור תובענה ייצוגית
חוק תובענות ייצוגיות ובתי המשפט הגדירו את התנאים להגשת תביעה ייצוגית. נסביר אותם להלן בקצרה:
-
עילת התביעה היא מהעילות המנויות בתוספת השנייה לחוק (סעיף 3 לחוק): לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית על כל נושא. חוק תובענות ייצוגיות מונה רשימה סגורה של נושאים (עילות) שרק עליהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית, אלא אם כן קיים חוק ספציפי שמאפשר זאת. למשל, תביעות צרכניות, סביבתיות, תביעות ביטוח ובנקאות, תביעות בעלי מניות או תביעות נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין (ראו פרטים בהמשך). כך למשל נקבע שלא ניתן לאשר תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים בעילה של הטעיה, הואיל ופרט 11 לרשימת העילות, הדן בעילות נגד רשות ממשלתית, מוגבל לתביעות להשבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר, ואינו מאפשר תביעות בעילה נזיקית או מנהלית אחרת. (עא 4345/10- איתמר מחלב- רואה חשבון- חברה בפירוק מרצון ואח נגד מדינת ישראל- רשות המיסים בישראל).
-
בעיה משותפת לקבוצה גדולה (סעיף 8(א)(1)): אמרנו שבתביעה ייצוגית היחיד מייצג את הקבוצה, לכן צריך להראות שיש בעיה או שאלה משפטית שמשותפת להרבה אנשים, לא רק למגיש התביעה, וכי קבוצה גדולה של אנשים נפגעה מהגוף הנתבע באופן דומה. כמה גדולה צריכה להיות הקבוצה? אין לכך כללים ברורים: כך למשל במקרה של אמיר ברוט נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (ע"ע (ארצי ) 34972-07-18) דובר על קבוצה של 15 אנשים בלבד, כאשר הנזק לכל אחד מהם היה גדול (מעל 80,000 ₪). ביהמ"ש קבע: "המחוקק נמנע בכוונת מכוון מלקבוע מדדים כמותיים מינימליים לגודלה של הקבוצה או מכסימליים לסכום התביעה האישי, והותיר מרחב גמישות ושיקול דעת שיפוטי... במקרה זה, קבוצה המונה 15 חברים היא מצומצמת מאד. לכך יש להוסיף כי סכום תביעה אישי גבוה מקים הנחה לכאורית כי התמריץ האישי בהגשת תביעה אישית גדול. משכך, מתן הכוח לאדם לתבוע בשם חברי הקבוצה, ולחייבם במעשה בית דין, חרף קיום תמריץ לכאורה להגשת תביעה אישית מצריך רגישות מיוחדת מבחינת האיזון עם האינטרסים של חברי הקבוצה הפוטנציאליים."
-
סיכוי טוב לזכות: הואיל ותביעה ייצוגית כרוכה בהוצאות גבוהות לנתבע, ואף עשויה להביא לפגיעה במוניטין שלו רק מעצם הגשתה, המחוקק ביקש להגן על הנתבע מפני תביעות סרק, וקבע כי כבר בשלב הראשון של אישור התביעה כייצוגית, התובע צריך להראות סיכוי טוב לזכות. (רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' רחמים עמוסי).
-
תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין (סעיף 8 (א)(2)): כאשר יש שונות גבוהה בין המקרים של חברי הקבוצה, יתכן שבית המשפט יקבע שהתביעה לא מתאימה להתנהל כייצוגית. כך למשל נקבע בע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים (20.7.2010) "לא ניתן לאשר תובענה ייצוגית כאשר בגדר התובענה הייצוגית או לאחריה יהיה צורך לקיים חקירה פרטנית בעניינו של כל אחד מחברי הקבוצה, הכוללת בירורים עובדתיים מורכבים, שמיעת עדים, הכרעות מהימנות וכדומה, כך שמבחינה מעשית מדובר בפיצול ההליך הייצוגי לסדרה של משפטים נפרדים, אין לאשר את התובענה הייצוגית. כאמור, ישנם פיתרונות שונים העשויים למנוע תוצאה זו. אולם, מקום בו קצרה ידם של פיתרונות אלו מלהושיע, לא תאושר התובענה הייצוגית".
-
ייצוג הוגן ואמין (סעיפים 8(א)(3) ו- 8(א)(4)): בית המשפט צריך להתרשם שמי שמגיש את התביעה ועורך הדין שלו ינהלו את התביעה בצורה הוגנת ואחראית, לטובת כל הקבוצה, זאת בהתחשב בכך שהתביעה משפיעה על הרבה אנשים שלא מעורבים ישירות בהליך. בפסק דין מ-2014 ביהמ"ש העליון דן בשאלה אם העובדה שעורך דין יזם את התביעה הייצוגית, מתוך מניע של שכ"ט, מהווה חוסר תום לב השולל אישור התביעה כייצוגית. באותו עניין הדעות נחלקו: לעמדת השופטים מלצר וג'ובראן, ייזום תביעה על ידי עורך דין אינו עולה כדי חוסר תום לב או התנהלות בלתי הולמת שיש בהם כדי לגרוע מסיכוייה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית להתקבל. החוק הכיר באפשרות יזמות זו מצד עורך הדין ובמקרים ראויים גם פעולה של עורך-דין המייצג לאיתורם של נפגעים בפועל לצורך הגשת תובענה ייצוגית – אין בה, בהכרח, כדי להכשיל את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. מאידך, השופט רובינשטיין סבר כי אין לעודד התנהגות פעלתנית זו מצד עורך הדין מתוך חשש שהדבר יהפוך לתת-התמחות ומעין תעשייה מקצועית להשאת רווחים בלבד. ע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, סז(1) 410 (2014). כיום ברור לכל כי במקרים רבים עורכי דין הם היזמים העיקריים של תביעות ייצוגיות, וגם ברור כי המניע אינו לשם שמיים בלבד, אלא לצורך קבלת שכר טרחה, ואין בכך כל פסול. חוק תובענות ייצוגיות יצר אכיפה אזרחית, ושכר הטרחה הוא מניע לגיטימי להשגת תוצאה רצויה זו. כלשון כב' השופט גרוסקופף - שכר הטרחה והגמול הם התמריץ הכלכלי להגשתן של תובענות ייצוגיות – המנוע המניע את ההליך הייצוגי (עע"מ 3134/24 היבה למען האדם הנזקק נ' עיריית אילת (21.7.2024)).
-
קיום עילה אישית לתובע המייצג (סעיף4(א)(1)): בתובענה ייצוגית אדם אחד, שהוא בעצמו חבר קבוצה, מגיש את התביעה בשם כלל חברי הקבוצה, לכן עליו להראות שיש לו עצמו עילת תביעה אישית. אולם, בהתאם לסעיף 8 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אם ביהמ"ש מצא שלתובע אין עילה אישית, או שעניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת, הוא רשאי לצרף תובע מייצג או בא כוח מייצג או להחליפם.
כל התנאים האלה צריכים להתקיים ביחד כדי שבית המשפט יאשר את התביעה כתביעה ייצוגית.
העילות המאפשרות הגשת תובענה ייצוגית
כפי שאמרנו, לתביעה ייצוגית עשויות להיות השלכות כלכליות דרמטיות על הנתבע. בין אם הוא הגוף מסחרי כלכלי, או רשות. השלכות אלה עלולות להשפיע בעקיפין על כלל הציבור. לפיכך המחוקק הגביל את העילות שעליהן אפשר לתבוע במסגרת תביעה ייצוגית. העילות עליהן ניתן להגיש תביעה ייצוגית מפורטות בתוספת השנייה לחוק ומכונות "פרטים". זוהי רשימה סגורה ולא ניתן להגיש תביעה בעילות אחרות, גם אם נראה שהתובענה עשויה לקדם את התכלית של חוק תובענות ייצוגיות. (רעא 2598/08 - בנק יהב לעובדי מדינה בעמ נגד ליאור שפירא ואחרים.)
העילות כוללות:
-
תביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.
-
תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת בקשר לעניין שבינם לבין לקוח.
-
תביעה נגד תאגיד בנקאי בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.
-
תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
-
תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה.
-
תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע.
-
תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
-
תביעה בעילה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
-
תביעה בעילה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.
-
תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
הצדדים בתובענה ייצוגית
את התובענה הייצוגית מובלים שני גורמים: תובע מייצג, שבמקרה הרגיל הוא חבר קבוצה הנוטל על עצמו את השליחות לפעול בשם כלל חבריה; ובא כוח מייצג, עורך דין המייצג את עניינם של חברי הקבוצה בפני בית המשפט. (עע"מ 3134/24 היבה למען האדם הנזקק נ' עיריית אילת (21.7.2024).)
התובע המייצג
הגורם הראשון המוביל את התביעה הייצוגית מכונה על ידי החוק "המבקש", כל עוד לא אושרה התובענה כייצוגית, ו"תובע מייצג", מרגע שאושרה התובענה כייצוגית. בהתאם לסעיף 4 לחוק, תובע מייצג יכול להיות:
-
אדם שיש לו עילת תביעה אישית.
-
רשות ציבורית - בתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית;
-
ארגון - בתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון - ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ;
-
המועצה הישראלית לצרכנות.
לאחרונה דן בית המשפט העליון בשאלה אם עמותה שכל עיסוקה הגשת תביעות ייצוגיות יכולה להגיש תביעה ייצוגית. באותו מקרה התובעת הייתה עמותה שהטעם המרכזי, אם לא היחיד, לקיומה, היה לשמש כתובעת ייצוגית מבלי לאתר אדם עם עילת תביעה אישית. ביהמ"ש העליון קבע כי התנהלות זו פסולה: "ויובהר, בסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות הכיר אומנם המחוקק באפשרות כי "ארגון", כהגדרתו בסעיף 2 לחוק (ובכלל זה עמותה), יזום הליך של תובענה ייצוגית. ואולם, הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית על ידי "ארגון" מוצדקת במקרים בהם קיים קושי מיוחד, או לא ניתן כלל, לאתר מבקש אשר לו עילת תביעה אישית." עע"מ 3134/24 היבה למען האדם הנזקק נ' עיריית אילת (נבו 21.7.2024).
עורך הדין המייצג בתביעה ייצוגית
הגורם השני המשמעותי בהגשת תביעה ייצוגית הוא עורך הדין המייצג (או "בא כוח מייצג"). פעמים רבות עורך הדין הוא היוזם והמוביל האמיתי של התביעה הייצוגית, הוא מזהה את העילה, מגייס את התובע המייצג, ונושא ברוב הסיכונים הכלכליים של ניהול הליך. לכן עליו להיות בעל מומחיות מיוחדת בתחום, הן בהיבטים המשפטיים והן בהיבטים הפרוצדורליים של ההליך.(עע"מ 3134/24 היבה למען האדם הנזקק נ' עיריית אילת (נבו 21.7.2024).) בניגוד לכל הליך אחר, בית המשפט צריך לאשר את עורך הדין כמייצג (סעיף 8 לחוק). על פי סעיף 17 לחוק תובענות ייצוגיות, עורך הדין חב חובת נאמנות לא רק לתובע המייצג, אלא לכלל חברי הקבוצה המיוצגת.
מערכת היחסים בין התובע המייצג לעורך הדין המייצג
בתובענות ייצוגיות, מערכת היחסים בין התובע המייצג לבא כוחו מתאפיינת במודל ייחודי השונה מהמודל הרגיל בין לקוח לעורך דין. במקום היררכיה אנכית שבה המתדיין הוא "אדון ההליך", ועורך הדין הוא "עושה דברו" (כלשונו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף בפרשת אשל היאור בעמ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ) מתקיים מודל אופקי שבו שניהם נחשבים שותפים חיוניים להליך. התובע המייצג מביא את עילת התביעה האישית, בעוד בא הכוח המייצג אחראי על ייצוג האינטרסים של כלל הקבוצה. חוק תובענות ייצוגיות מעגן מודל זה באופן ברור: הוא מגדיר בנפרד את שני התפקידים, דורש אישור נפרד לכל אחד מהם, ומטיל על בא הכוח המייצג חובת נאמנות לקבוצה כולה.
המודל האופקי הזה נועד להפחית ניגודי עניינים פוטנציאליים בין התובע המייצג לקבוצה, ולהכיר בכך שלעיתים עורך הדין הוא למעשה היוזם האמיתי של התביעה. הוא גם משקף את חלוקת הסיכונים והעלויות בין השניים: בשונה מתובענה רגילה, בה התובע הוא שמממן הן את הוצאות ההליך והן את עלות הייצוג, בתובענה ייצוגית ישנה חלוקה של העלויות בין התובע המייצג לבין בא הכוח המייצג. התובע המייצג נושא לרוב בחלק מעלויות התביעה ובסיכון שיגזרו הוצאות משפט, ואולם עורך הדין נושא בעלויות הכרוכות בזמן ובמשאבים שהוא משקיע בהליך. לכך מתווסף שיקול נוסף והוא התמריץ הכלכלי - הכפפת בא הכוח המייצג לתובע המייצג פוגעת בתמריצים של עורכי דין ראויים ליזום ולנהל תובענות ייצוגיות המשרתות את טובת הציבור. (ת"צ (מחוזי מרכז) 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (נבו 16.4.2012)).
החלפת עורך דין מייצג בתביעה ייצוגית
לאור מערכת יחסים מיוחדת זו בין התובע המייצג, עורך הדין המייצג והקבוצה, תובע מייצג לא יכול להחליף את עורך הדין כמייצג הקבוצה. ואפילו אם הוא מפסיק את ההתקשרות עמו, עורך הדין ימשיך לייצג את הקבוצה. ת"צ (מחוזי מרכז) 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (נבו 16.4.2012).
בהתאם לסעיף 8 (ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אם ביהמ"ש מצא שעניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת, הוא רשאי לאשר את התובענה אם מצא כי ניתן להבטיח את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף בא כוח מייצג או החלפתו.
הקבוצה המיוצגת בתובענה ייצוגית
הקבוצה המיוצגת היא ליבה של התובענה הייצוגית. היא מורכבת מכל האנשים שבשמם מוגשת התביעה, גם אם אינם מעורבים באופן פעיל בהליך, ועל אף שלא העניקו ייפוי כח לתובע המייצג להגיש את התביעה בשמם (סעיף 2 לחוק). אם בית המשפט יכריע לטובת הקבוצה, הוא רשאי לפסוק פיצוי או סעד אחר לחברי הקבוצה ולהורות על אופן מתן הפיצוי (סעיף 20 לחוק). במקרה בו בית המשפט פסק פיצוי לקבוצה, הוא יקבע את אופן איתור חברי הקבוצה על מנת ליידע אותם כי יתכן שמגיע להם פיצוי, ואת אופן הוכחת זכאותם. כך למשל יעידו לקוחות שונים כי קיבלו הודעות מחברת הביטוח שלהם, חברת התרופות וכו', כי נפסק לטובתם פיצוי במסגרת תביעה ייצוגית. את פסק הדין ניתן למצוא בפנקס התובענות הייצוגיות הפתוח לציבור.
פסק דין בתובענה ייצוגית מהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, ואם לא ביקשו לצאת מהקבוצה, לא יוכלו להגיש תביעה אישית באותו נושא (סעיף 24 לחוק).
הגדרת הקבוצה
הגדרת הקבוצה היא שלב קריטי בהליך התובענה הייצוגית, רק מי שעונה לקריטריונים שבהגדרת הקבוצה יוכל להנות מהפיצוי שייפסק, ותוצאות ההליך יהוו עבורו מעשה בית דין (אלא אם כן הודיע על רצונו לצאת מהקבוצה כמפורט להלן). על פי סעיף 10(א) לחוק, על בית המשפט להגדיר את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה בהחלטתו לאשר תובענה ייצוגית, והוא רשאי להרחיב אותה בהמשך בהתאם לסעיף 10 (ב).
לעניין הגדרת הקבוצה והרחבתה ראו רע"א 6142/14 חברת בזק בינלאומי בע"מ נ' Myrna Mandap (נבו 9.12.2014)
יציאה מהקבוצה המיוצגת בתביעה ייצוגית
סעיף 11 לחוק מאפשר למי שנמנה על הקבוצה לצאת ממנה, כך שתוצאות התביעה הייצוגית לא יחייבו אותו והוא יוכל להגיש תביעה אישית. הסעיף קובע כך:
אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט בהחלטתו כאמור בסעיף 10(א), כמי שהסכים להגשתה כתובענה ייצוגית בשמו, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, בתוך 45 ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט בדבר אישור התובענה הייצוגית או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט.
בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם הנמנה עם הקבוצה והמבקש שלא להיכלל בה, להאריך לגביו את התקופה כאמור באותו סעיף קטן, אם מצא טעם מיוחד לכך.
השלבים בהגשת תביעה ייצוגית
השלב הטרום משפטי - זיהוי העילה והערכה ראשונית
זהו השלב המקדים לפניה לבית המשפט ובו עורך הדין יפעל כדלקמן:
-
יבחן אם לתובע קיימת עילת תביעה אישית הנכללת בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.
-
יבדוק האם התביעה מתאימה להתנהל כתביעה ייצוגית, ובכלל זה האם היא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצת אנשים, והאם הנזק בר כימות באופן המתאים לניהול במסגרת של תביעה ייצוגית.
-
יחשב מהו הסכום או השווי המשוערים של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה. אם לא ניתן לחשב את הסכום ניתן לציין סכום משוער. המידע עצמו יתברר במסגרת ההליך ולאחר גילוי מידע ומסמכים שמצויים בידי הנתבע.
-
יבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות אם הוגשו תביעות דומות כנגד אותו נתבע.
עורך הדין יבצע מחקר עובדתי ומשפטי מקיף, ולעיתים ייעזר בחוות דעת של כלכלן או מומחה אחר.
הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית
על מנת להגיש את התביעה הייצוגית נדרש אישור של בית המשפט. ולכן השלב הראשון בהליך הוא הגשת בקשה לאישור תביעה כייצוגית.
בקשה לאישור תביעה ייצוגית היא הליך מקדמי, במסגרתו נדרש בית המשפט להכריע האם יש מקום לדון בתובענה במסגרת הליך של תובענה ייצוגית. לשם כך על בית המשפט לבחון האם מתקיימים התנאים שנקבעו בדין (שפורטו לעיל) לצורך אישור התובענה כייצוגית. הנטל המוטל על המבקש בשלב זה הוא נטל ברף נמוך יותר מזה שיהיה עליו לעמוד בו במסגרת הדיון בהליך לגופו באם אכן תאושר הבקשה. יחד עם זאת, הנטל עודנו מוטל על המבקש שתאושר תביעתו כייצוגית ונקבע בפסיקה לא אחת כי אין להקל ראש או לקבוע מידת הוכחה קלה מדי שיכול ותפגע בזכויות המשיבים (ת"צ (מחוזי מרכז) 8219-03-20 עידו דר-אל נ' פיצוחי ירושלים - עולם הממתקים בע"מ (27.8.2024)).
אגרה בתביעות ייצוגיות
עם הגשת הבקשה להגשת תביעה ייצוגית יש לשלם את החלק הראשון של האגרה הקבועה בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007. סכום האגרה תלוי בסוג התביעה ובבית המשפט אליו מוגשת התביעה (שלום, מחוזי, בית הדין לעבודה, בית משפט לעניינים מינהליים).
להלן סכומי האגרה נכון לספטמבר 2024:
-
תובענה לבימ"ש שלום (שאיננה נגד רשות ממשלתית): חלק ראשון - 3,372 ש"ח ובסה"כ (חלק ראשון ושני ) - 8,992 ש"ח.
-
תובענה לבימ"ש מחוזי (שאיננה נגד רשות ממשלתית): חלק ראשון - 6,812 ש"ח ובסה"כ (חלק ראשון ושני ) - 17,984ש"ח.
-
תביעה ייצוגית נגד רשות ממשלתית: חלק ראשון - 2,016 ש"ח.
-
תביעה לבית הדין לעבודה בענייני עבודה: ללא אגרה.
-
תביעות בענייני הגנת הסביבה, שיוויון ונגישות בעלי מוגבלויות: ללא אגרה.
אם ההליך יסתיים בפסק דין המקבל את התובענה או פסק דין המאשר הסדר פשרה, על הנתבע (המשיב) לשלם את החלק השני של האגרה ולשפות את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון. בית המשפט רשאי לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני מטעמים מיוחדים שיירשמו. אם התיק מסתיים בהסתלקות (הודעה של התובע כי הוא "מסיר את התביעה") וניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות, בהתאם לתקנות התובע (המבקש) נדרש לשלם את החלק השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה.
אישור תביעה ייצוגית
לאחר שהתובע הגיש את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והמשיב (הנתבע) הגיב עליה, מתנהל הליך אישור הבקשה, אשר במסגרתו בית המשפט יכול להתיר חקירת המצהירים על התצהיר שלהם, וכן גילוי מסמכים רלוונטיים לניהול ההליך. בהתאם לסעיף 14 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, אם בית המשפט מחליט לאשר את התובענה הייצוגית, עליו לפרט בהחלטתו:
-
הגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית, והגדרת תת-הקבוצה אם ישנה;
-
זהות התובע המייצג ובא הכוח המייצג;
-
עילות התובענה והשאלות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה;
-
הסעדים הנתבעים.
בית המשפט יכול להחליט לאשר את הבקשה בשינויים. (סעיף 13 לחוק).
לאחר אישור הבקשה להגשת תביעה ייצוגית, יחל הדיון בתביעה גופה במהלכה יציג כל צד את הטענות שלו ואת הראיות בהתאם לסדרי הדין.
סיום ההליך
פשרה בתביעה ייצוגית
תביעות ייצוגיות רבות מסתיימות בפשרה. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית כפוף לאישור בית המשפט (סעיף 18 (א) לחוק), ובהקשר זה נקבע, כי בית המשפט הדן בתובענה הייצוגית אינו משמש כ"חותמת גומי", אלא עליו לוודא כי הסדר הפשרה הוא הדרך ההוגנת, הסבירה והיעילה לסיום המחלוקת בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך על דרך הפשרה מגשים את תכליות ההליך הייצוגי בצורה המיטבית, בשים לב לנסיבות העניין.
סעיף 18 (ג) לחוק קובע כי בשלב הראשון על בית המשפט לבחון האם יש לסלק ההסדר המוצע על הסף; ככל שהחליט בית המשפט שלא לסלק ההסדר על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה, וזאת על מנת לאפשר לחברי קבוצה, ליועץ המשפטי לממשלה וכן לגופים אחרים להגיש התנגדויות לאישור הסדר הפשרה המוצע, וכן לאפשר לחברי קבוצה לבקש לצאת מהקבוצה, כך שההסדר המוצע לא יחול עליהם, ככל שיאושר. בשלב השני, בוחן בית המשפט את ההסדר לגופו, בהתאם לפרוצדורה ולשיקולים הקבועים בסעיף 19 לחוק הקובע: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. ת"צ (מחוזי ת"א) 14688-05-18 פזית שלמון ברץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (נבו 11.9.2024)
הסתלקות מתביעה ייצוגית
לעיתים, לאחר תחילת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, ולפני שאושרה, המבקשים משתכנעים שאין מקום לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית. במקרה זה, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, באפשרותם להודיע לבית המשפט על "הסתלקות" מהבקשה. לעיתים בית המשפט יתיר "הסתלקות מתוגמלת", כלומר שהמבקשים יסתלקו מהתביעה תוך קבלת תגמול מהנתבעים. כך למשל במקרה בו הנתבעים מודיעים כי תיקנו את הליקוי או הפגם בהתנהלותם ובכך ביצעו "הסדרה עתידית".
על פי הוראת סעיף 16(א) לחוק נדרש אישור בית המשפט הן להסתלקות תובע מייצג מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והן לקבלת גמול מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הוראה זו נועדה להבטיח פיקוח בית המשפט, על הליך ההסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. זאת, על מנת למנוע הגשת בקשות סרק או בקשות בלתי ראויות; למנוע שימוש לרעה בכלי הדיוני של התביעה הייצוגית, או הגשתה ממניעים פסולים; להבטיח שהסתלקותו של תובע מייצג מבקשה לאישור תובענה ייצוגית נעשית משיקולים ענייניים ותמי לב; לוודא כי בבקשת ההסתלקות אין משום פגיעה בציבור "המעוניינים" או בצד שלישי כלשהו ולמנוע הסדרים בלתי ראויים בין תובע מייצג לבין נתבע לסילוק תובענה ייצוגית שקיים אינטרס ציבורי לדון בה. במסגרת הפיקוח על הליך ההסתלקות מהבקשה, נדרש בית המשפט לבחון את סבירות הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא-כוחו, והתאמתו לבקשת ההסתלקות ונסיבותיה. ע"ע (ארצי) 12842-07-10 עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ, (9.6.11) להלן: עניין הוט).
ההבדל בין הסדר פשרה להסתלקות בתביעה ייצוגית
ההבדל העיקרי בין הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לבין הסתלקות, מתבטא בכך שהסדר פשרה כובל את חברי הקבוצה בדרך של "מעשה בית דין", ושולל מחברי קבוצה שיבקשו לעשות כן בעתיד, את האפשרות להגיש תביעה אישית או ייצוגית ביחס לעילת התביעה הייצוגית עליה חל הסדר הפשרה. מנגד, כאשר מבקש מסתלק מתביעה, לא חל הכלל של מעשה בית דין, ואין כל מניעה כי חבר קבוצה אחר יבחר בעתיד להגיש תביעה אישית או ייצוגית נגד הנתבע." ת"צ (אזורי ת"א) 10682-02-16 אהוד בר צבי - אמדוקס (ישראל) בע"מ (נבו 11.7.2017)
הסעדים בתביעה ייצוגית
מהם הסעדים שניתן לקבל בתביעה ייצוגית
ככלל, כל הסעדים (הטבות או תיקונים משפטיים) שניתן לקבל במסגרת תביעה אישית ניתן לקבל גם במסגרת תובענה ייצוגית, ובכלל זה פיצויים, השבה וצו הצהרתי ע"א 6979/20 אליהו חנוכה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.1.2023).
יחד עם זאת בהתאם לסעיף 20 (ה) בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, (למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה - תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).
אופן קבלת הפיצוי בתביעה ייצוגית
סעיף 20 לחוק עוסק בהוכחת הזכאות לסעד ותשלום פיצוי כספי בתובענה ייצוגית. כאשר בית המשפט מכריע לטובת הקבוצה, הוא רשאי להורות על מספר דרכים לפיצוי:
-
תשלום פיצוי לכל חבר קבוצה שהוכיח זכאותו.
-
קביעת מנגנון להוכחת זכאות של חברי הקבוצה.
-
קביעת סכום פיצוי כולל וחלוקתו בין חברי הקבוצה.
במקרים שבהם פיצוי כספי אינו מעשי, בית המשפט רשאי להורות על סעד אחר לטובת הקבוצה או הציבור. החוק מאפשר גם להעביר כספים שנותרו לקרן ייעודית. בתביעות נגד המדינה או גופים ציבוריים, בית המשפט רשאי להתחשב בהשלכות הפיצוי על הציבור. החוק אוסר על פסיקת פיצויים לדוגמה או ללא הוכחת נזק, למעט במקרים מסוימים. סעיף 21 מגביל את תקופת ההשבה בתביעות נגד רשויות ל-24 חודשים שקדמו להגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אך אינו מונע תביעות אישיות לתקופות נוספות.
כיצד אדע אם אני משתייך לקבוצה ואם מגיע לי פיצוי?
לרוב, אם אתם חלק מקבוצה בתובענה ייצוגית שאושרה או הסתיימה בפשרה, תקבלו הודעה על כך. החוק מחייב פרסום הודעות לציבור בעיתונות ובאתר האינטרנט של בתי המשפט. בנוסף, במקרים מסוימים, חברות או ארגונים עשויים ליידע את לקוחותיהם באופן ישיר. חשוב לשים לב להודעות אלה ולבדוק אם אתם עונים על הגדרת הקבוצה המפורטת בהן. למשל, אם התובענה עוסקת בלקוחות של חברה מסוימת בתקופה מוגדרת, בדקו אם הייתם לקוחות באותה תקופה. אם אתם מזהים שאתם חלק מהקבוצה, עליכם לפעול לפי ההנחיות בהודעה כדי לממש את זכאותכם לפיצוי. לעתים, תידרשו להגיש טופס תביעה או להוכיח את זכאותכם בדרך אחרת. מומלץ לעקוב אחר פרסומים בנושא תובענות ייצוגיות ולבדוק מדי פעם את אתר הפנקס הציבורי של תובענות ייצוגיות, המנוהל על ידי הנהלת בתי המשפט.
גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לעורך הדין
גמול לתובע המייצג בתביעה ייצוגית
בהתאם לסעיף 22 לחוק, בית המשפט יורה על תשלום גמול לתובע המייצג אם הוכרעה התובענה לטובת הקבוצה, כולה או חלקה. בקביעת שיעור הגמול, בית המשפט מתחשב בטרחה והסיכון שנטל התובע, התועלת שהביאה התובענה לקבוצה, והחשיבות הציבורית של התובענה. במקרים מיוחדים, ניתן לפסוק גמול גם אם התובענה לא אושרה או לא הוכרעה לטובת הקבוצה. כמו כן ניתן לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית.
הגמול לתובע המייצג נגזר מגודל התביעה ומורכבותה, התועלת שהתביעה הביאה לציבור, והוא נקבע בהתאמה לשיעור שכר הטרחה שנפסק לעורך הדין המייצג. בפועל הגמול הנפסק יכול לנוע בין אלפי שקלים למאות אלפי שקלים ויותר.
שכר טרחה לעורך הדין המייצג בתביעה ייצוגית
בקביעת שיעור שכר הטרחה לעורך הדין המייצג בתביעה ייצוגית, בית המשפט מתחשב בתועלת לקבוצה, מורכבות ההליך, הטרחה והסיכון שנטל בא הכוח, החשיבות הציבורית של התובענה, אופן ניהול ההליך, והפער בין הסעדים הנתבעים לאלו שנפסקו. ניתן לקבוע שכר טרחה חלקי לפני סיום ההליך. בית המשפט רשאי להתנות את תשלום שכר הטרחה במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו.
כמה שכר טרחה ייפסק?
בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, סה(2) 681 (2012) נקבעו אמות מידה בנוגע לתשלום שכר טרחה בשיטת האחוזים, כדלהלן:
-
שכר הטרחה בגין סכום שנגבה בפועל עד ל-5 מיליון ש"ח יהיה בשיעור של 25%.
-
בגין סכום שנגבה בין 10-5 מיליון ש"ח יהיה בשיעור של 20%.
-
ובגין סכום שנגבה מעל 10 מיליון ש"ח ייפסק שכר טרחה בשיעור של 15%.
כאשר הפיצוי אינו כספי, ניתן לכמת את שווי ההטבה לקבוצה. כך למשל נפסק בת"צ (מינהליים ת"א) 37816-08-17 גלעד סקוטלסקי נ' עיריית חולון (19.3.2020) "איני מוצאת לנכון לקבוע כי לא ניתן להשתמש בשיטת האחוזים במקרה של סעד הניתן לכימות או להערכה כספית, והמהווה "הטבה" או שירות אותו ניתן למדוד בכסף, כגון גינת המאכל בענייננו."
לעניין תביעה נגד רשות נפסק בת"צ (מינהליים ת"א) 29117-03-13 דב יעקובוביץ נ' מי הרצליה בע"מ (24.1.2018) "העובדה שמדובר ברשות עשויה להביא לכך ששיעור הגמול ושכר הטרחה יהיו נמוכים מאלו אשר היו נפסקים מקום בו המדובר בגוף פרטי. עם זאת, אין מקום להקטנה משמעותית מדי של שכר הטרחה והגמול במקרים של תביעות נגד רשויות ציבוריות, שכן אם זה יהיה המצב, הדבר יגרע מהתמריץ של תובעים פוטנציאליים להגיש תביעות נכונות וצודקות נגד רשויות ציבוריות, ותוצאה כזו אינה רצויה". בעניין זה בימה"ש פסק שכר טרחה בשיעור 10% מהסכום שהנתבעת התחייבה לשלם ו-150,000 ש"ח לתובע הייצוגי.
מובן כי הנ"ל מהווה אמות מידה כלליות, ובכל מקרה ומקרה בית המשפט יקבע את שכר הטרחה בהתאם לשיקול דעתו ופרטי התיק בהתאם לשיקולים שהובאו לעיל.

אנו מקווים שמדריך זה סייע לכם להבין טוב יותר את עולם התובענות הייצוגיות.
זכרו, ידע הוא כוח - השתמשו בו היטב.